Project Advisers: Prof. Arch.Eli First & Arch.Olesh Kaye | Bezalel Academy, Department of Architecture.
"...יש בכל מקום, בכל ציוויליזציה, גם מקומות ממשים, מקומות אפקטיביים, שהם סוג של מיקומי נגד, סוג של אוטופיות שמומשו הלכה למעשה, ואשר בהן המיקומים הממשיים ניתן לפגוש בלב התרבות – מיוצגים – מעורערים ומהופכים. מדובר בסוג מקומות שהם מחוץ לכל מקום, אף שלמעשה קביעת המקום שלהם אפשרית. ניראה לי, שבין האוטופיות לבין מיקומים אלה, שהם אחרים לגמרי – הטרוטופיות אלה – יכול ללא ספק להתקיים סוג של התנסות מעורבת ומשותפת, בצורת מראה... במראה אני רואה את עצמי שבו אינני... סוג של לצל שמאפשר לי להסתכל בעצמי שם, היכן שאני נעדר..."
מישל פוקו, 'היטרוטופיה – על מרחבים אחרים', 1967
כידוע, עיר הקודש – עיר ירושלים מדורי דורות הייתה מקום עליה לרגל לכל הדתות. גם כיום, ירושלים הינה מוקד שבו ממשיכים להתנקז רבים – תושבי הארץ חילוניים ודתיים, תיירים ומאגרים. כמעט כל אדם שעולה לירושלים יוכל לפרש את החוויה ל"עלייתו" לעיר – הדרך, הנופים, היבטים פיזיים ומטפיזיים, החושים שמעוררים השראה.
היכן מתחילה ירושלים ואיפה שעריה...?
אתר הפרויקט הינו כיכר מנורה בירושלים (גן הסוס), אחד המוקדים הראשיים בלב העיר, לתוכו מתנקזים שישה צירי תנועה אינטנסיביים, ולמעשה, הכיכר כלואה במערכת הזו. מטרתי היתה להתייחס לכיכר כ'מרחב אחר' – מרחב שבו אפשר להעלם ולהופיע מחדש; מרחב של שכיחה וזיכרון; מרחב שסופג לתוכו כמו מערבולת ויורק כמו הר געש; מרחב שמגלם את השכבות כאתר ארכאולוגי; מרחב שמציין מקום בדרך החולפת; מרחב שמפגיש ומפריד.
כיום בכניסה לירושלים בונים מתחם תחנת רכבת ישראל תת-קרקעית אשר תקים ציר ת"א-ירושלים אך לא תמשיך מעבר לכך. הפעולה המשמעותית בפרויקט הייתה למשוך את הרכבת התת-קרקעית לתוך לב ירושלים ולהוביל אותה בשיפוע מתון מתחת לכיכר המנורה ובכך לצור מתחם תחבורתי רב מפלסי – 'מרחב אחר' – שיהווה כמוקד עירוני / בין עירוני. זהו מתחם עמוק אך שקוף מתחת לכיפת השמים, אשר מגלם בצורה טקטונית את השכבות, מייצר מקומות מפגש בין הנכנסים בו לבין היוצאים ממנו. המתחם מנסה להציג בצורה אוטופית את המציאות החולפת, בצורת מראה, בצורת שקיפות והשתקפות.
